Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 23a
רָבִינָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא — הָא לְכַתְּחִלָּה, הָא דִּיעֲבַד.
Traduction
§ The Gemara cites another resolution of the apparent contradiction between the mishna, which rules that gentiles are suspected of bestiality, and the baraita, which permits an animal purchased from gentiles to be sacrificed as an offering. Ravina said that it is not difficult; this mishna issues its ruling with regard to the halakha ab initio, while that baraita is referring to the halakha after the fact.
Rachi non traduit
רבינא. מהדר לתרוצי מתני' וברייתא דלעיל לעולם חשידי ומתני' לכתחילה קתני דאין מעמידין משום דלמא רבע לה וברייתא דקתני אין חוששין משום רובע משום נרבע דיעבד דמשום לשעבר קבעית למיסרה דלמא כבר רבעה ולכבר ארבעה לא חיישינן:
Tossefoth non traduit
רבינא אמר הא לכתחילה הא דיעבד. לכאורה משמע דרבינא דהכא ורבי פדת דבסמוך לית להו ההוא שנויא דלעיל דאדם חס על בהמתו כו' מדמהדרי אשנויא אחרינא ותימה א''כ מה יתרצו משני המשניות ההיא דאין מעמידין וההיא דמקום שנהגו למכור מוכרין דלעיל בפ''ק (עבודה זרה דף יד:) ואין לומר שיתרצו כשנוייא קמא דרב דלעיל במקום שהתירו למכור התירו ליחד דלא נחשדו ארביעה כיון דלא קם דאף רב הדר ביה משום טעמא דפרשי' וי''ל דודאי בין רבינא בין רבי פדת אית להו שנויא דעובד כוכבים חס על בהמתו לענין שלא יאסור למכור להם בשום מקום ואף במקום שנהגו שלא למכור נמי ליכא איסורא אלא מנהגא כדפרישית מיהו מיסתבר להו דלענין קרבן יש לנו להחמיר ולאסור אף במקום שמוכרין ולא לסמוך על אותו טעם דעובד כוכבים חס על בהמתו אי לאו טעמא דדיעבד לרבינא ולר' פדת דמוקי לה כרבנן דלא חיישינן לרביעה כלל וא''ת ור' יוחנן דמשני לקמן (עבודה זרה דף כד:) גבול יש לה פחותה מבת שלש נעקרת בת שלש אינה נעקרת מה יתרץ מההיא דמקום שנהגו למכור מוכרין משמע כל בהמות אפילו יתרות על שלש ועוד דפחות מבת שלש נמי היה לו לאסור שמא תשהה אצלו עד שתהיה בת ג' וירבענה וי''ל דכן פירוש דבריו פחותה מבת ג' ודאי נעקרת ובת ג' רוב הפעמים אינה נעקרת אבל אינו ודאי כ''כ הילכך במקום שנהגו מוכרין אפילו בת שלש דעובד כוכבים חס לפי שאינו יודע בודאי ודואג שלא תעקר ולענין קרבן מוקי ההוא דלוקחין בפחותה מבת ג' ולא מיבעיא במקום שמוכרין דשרי ליקח אלא אף במקום שנהגו שלא למכור לוקחין לקרבן דכיון דודאי נעקרת חייס עלה ולא רבעה ומה שנהגו שלא למכור משוש חשש דרביעה לאחר שלש כדפרשינן אבל בת שלש אין לוקחין דאינה נעקרת כ''כ בודאי ואיכא למיחש דלמא רבעה:
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁאנֵי בֵּין לְכַתְּחִלָּה בֵּין לְדִיעֲבַד? דִּתְנַן: לֹא תִּתְיַיחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת. וּרְמִינְהוּ: הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גּוֹיִם, עַל יְדֵי מָמוֹן — מוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת — אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ!
Traduction
The Gemara asks: And from where do you say that there is a difference in this case between ab initio and after the fact? As we learned in the mishna: A woman may not seclude herself with them because they are suspected of engaging in forbidden sexual intercourse. And one can raise a contradiction from another mishna (Ketubot 26b): With regard to a woman who was imprisoned by gentiles, if she was imprisoned due to monetary matters she is permitted to her husband even if he is a priest, as there is no concern that she was raped. If she was imprisoned due to a capital offense she is forbidden to her husband if he is a priest, as the captors would not restrain themselves from raping her. The first clause of the mishna in Ketubot rules that a woman who was imprisoned in seclusion with gentiles is not assumed to have engaged in intercourse with them. This apparently contradicts the statement of the mishna here, which rules that a woman may not seclude herself with gentiles.
Rachi non traduit
ומנא תימרא. דלמידי דחשידי ביה שני לן בין לכתחילה בין לדיעבד דלכתחילה לא מייחדינן ליה בהדייהו והיכא דאיתיחד לא מיתסר ולא אמרינן נבעלה לו:
ע''י ממון. שהיתה חייבת ממון מותרת לבעלה:
Tossefoth non traduit
על ידי ממון מותרת לבעלה. פ''ה דמיירי באשת ישראל וקשיא דא''כ היכי מוכח דשריא בדיעבד משום דאמרינן דודאי לא נבעלה דלמא לעולם אימא לך דנבעלה ומיהו להכי שריא משום דאשת ישראל שנבעלה באונס מותרת ואין לאוסרה משום דשמא נתרצית לו דודאי כיון דאינה נתפסת אנפשות לא מפחדה ולא מתרצית ליה לכך נראה לפרש דודאי מיירי באשת כהן דאף באונס אסורה והכא מותרת דאמרינן ודאי לא נבעלה וכן משמע בפרק שני דכתובות (דף כו:
ושם) דפשיטא ליה לתלמודא דמתניתין מיירי באשת כהן דמייתי עלה בגמרא התם ההוא מעשה באשה אחת שהורהנה באשקלון ורחקוה בני משפחתה ואי באשת ישראל הוה ההוא עובדא מאי קאמר ורחקוה בני משפחתה לא הוה להו לרחק אלא לבעלה ועוד מתוך המשנה יש להוכיח דמיירי באשת כהן דקתני על ידי ממון מותרת לבעלה טעמא דע''י ממון דמרתת אהפסד ממונו הא שלא על ידי ממון אסורה ואף על פי שאין לתלות נתרצית כיון שאינו ע''י נפשות ואי באשת ישראל אמאי אסורה אלא ודאי באשת כהן והא דנקט מותרת לבעלה ולא נקט מותרת לכהונה משום סיפא נקט דע''י נפשות אסורה לבעלה והתם אף באשת ישראל אסורה לבעלה דאיכא למימר משום פחד נפשות נתרצית לו וא''ת מאי ס''ד דרבינא דבעי לאוכוחי היתר דיעבד מהכא הא ודאי דמשום הפסד ממונו הוא וי''ל דסבר רבינא דכיון דנחבשה שהיא מסורה בידו היה לו לאסור באשת כהן ולמיחש מיהא לבעילת אונס ואע''ג דאיכא הפסד ממון ומדשרינן הכא דיעבד ה''ה אף היכא דליכא הפסד ממון ותלמודא דחי דלית ליה הך סברא אלא אית ליה הפסד ממונו שאני:
אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, שָׁאנֵי לַן בֵּין לְכַתְּחִלָּה לְדִיעֲבַד? מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: אֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא, דְּמִתְיָירֵא מִשּׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ.
Traduction
The Gemara continues: Rather, isn’t it correct to conclude from here that there is a difference for us between ab initio, as in the mishna here, and after the fact, as in the mishna in Ketubot? The Gemara rejects this conclusion: From where can this be proven? Perhaps I could actually say to you: Generally, even after the fact, one may not assume that a woman who was secluded with a gentile did not engage in intercourse with him, and here, in the mishna in Ketubot, this is the reason that she is permitted to her husband even after having been imprisoned: Since her husband might not agree to pay if his wife was raped, the gentile is fearful of raping her due to the potential loss of his money.
Rachi non traduit
הפסד ממון. דסבר אי בעילנא לה תו לא פרע לי בעלה מידי:
תֵּדַע, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, וְתוּ לָא מִידִּי.
Traduction
The Gemara adds: Know that this is the explanation, as the latter clause of that mishna teaches: If she was imprisoned due to a capital offense she is forbidden to her husband. Clearly, the difference is that in this case there is no incentive for the gentiles to leave her unharmed. The Gemara concludes: And nothing more needs discussion, as this is certainly the correct interpretation of that mishna.
Rachi non traduit
תדע. דמשום הפסד ממון הוא דשרי לה דקתני על ידי נפשות שנתחייבה הריגה אסורה לבעלה אלמא היכא דלא מירתת להפסד ממונו אפקורי מפקר לה וחיישינן שמא נבעלה לאחד מהן ברצון. ואית דמוקמי לה באשת כהן דמיתסרא באונס וראשון עיקר דבכתובות (דף כו:) מוכח דבאשת ישראל קאי:
ותו לא מידי. אין להקשות על דבר זה דודאי טעמא ע''י ממון מותר משום דחייש עובד כוכבים להפסד ממונו:
Tossefoth non traduit
תדע דקתני סיפא ע''י נפשות אסורה לבעלה. תימה מאי קאמר תדע דלמא שאני ע''י נפשות דאיכא למימר מחמת פחד נתרצית לו ותבעתו אבל שלא ע''י נפשות מותרת ואף היכא דליכא הפסד ממון וי''ל דודאי שלא ע''י ממון אסורה דאי ס''ד מותרת אמאי נקט רישא הפסד ממון ליתני שלא ע''י נפשות מותרת אלא ודאי הפסד ממון דוקא נקט וסיפא דקתני ע''י נפשות ה''ה שלא ע''י נפשות אסורה לכהן דבה איירי אלא בא להשמיענו דאף לישראל אסורה דאיכא למימר מחמת פחד נתרצית לו:
ותו לא מידי. פי' דודאי הפסד ממון שאני אבל יחוד בעלמא אימא דאסור אף בדיעבד תימה אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה דא''א שלא תתיחד עם שום עובד כוכבים שעה אחת וכיון דליכא הפסד ממון חיישינן וי''ל דאין זה אלא דחוי בעלמא כלומר מהכא לא תוכיח ומכל מקום דברי רבינא אמת הן ועי''ל דאפילו לפי המסקנא אין לאסור יחוד מועט דדוקא נחבשה שאני לפי שהיא מסורה בידו כעין בהמה דהכא דבידו לרבעה אבל היכא שאינה תחת ידו של עובד כוכבים כלל ויכולה לצעוק ויהיה לה מושיע ודאי העובד כוכבים מרתת ואין לאוסרה על אותו יחוד וכן עיקר ובירושלמי דחי דאין דמיון אשה לבהמה שאני אשה שדרכה לצווח ואפילו חרשת דרכה לרמז:
רַבִּי פְּדָת אָמַר: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן. דִּתְנַן גַּבֵּי פָּרַת חַטָּאת: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינָהּ נִקַּחַת מִן הַגּוֹיִם, וַחֲכָמִים מַתִּירִין. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: חָיְישִׁינַן לִרְבִיעָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא חָיְישִׁינַן לִרְבִיעָה?
Traduction
Rabbi Pedat said: The contradiction between the mishna, which rules that gentiles are suspected of bestiality, and the baraita, which permits an animal purchased from gentiles to be sacrificed as an offering, is not difficult; this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, while that baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis. As we learned in a mishna (Para 2:1) with regard to the red heifer of purification: Rabbi Eliezer says that it may not be purchased from gentiles, and the Rabbis permit it to be purchased from gentiles. Rabbi Pedat explains: What, is it not correct to say that Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree with regard to this issue, that Rabbi Eliezer holds that we are concerned that a person might have engaged in bestiality with the animal, and the Rabbis hold that we are not concerned that a person engaged in bestiality with the animal?
Rachi non traduit
פרת חטאת. פרה אדומה:
מִמַּאי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא חָיְישִׁינַן לִרְבִיעָה, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הִנִּיחַ (עֲלֵיהֶן) [עָלֶיהָ] עוּדָּה שֶׁל שַׂקִּין — פְּסָלָהּ, וּבְעֶגְלָה — עַד שֶׁתִּמְשׁוֹךְ בָּהּ.
Traduction
The Gemara rejects this conclusion: From where do you know that this is the case? Perhaps everyone agrees that we are not concerned that a person might have engaged in bestiality with the animal, and here, this is the reasoning of Rabbi Eliezer: He holds in accordance with a statement that Rabbi Yehuda says that Rav says. As Rabbi Yehuda says that Rav says: If one placed a bundle of sacks upon a red heifer, he has rendered it unfit for purification, as a red heifer is fit only if it has not borne any burden, in accordance with the verse: ''Upon which never came a yoke'' (Numbers 19:2); and in the case of the heifer whose neck is broken, it is not rendered unfit until you pull a load with it, as the verse states: ''And which has not drawn in the yoke'' (Deuteronomy 21:3).
Rachi non traduit
ה''ג ממאי דלמא כולי עלמא לא חיישי לרביעה וטעמא דר''א כו':
עודה של שקין. שקין הרבה ריקנין קשורין ביחד:
פסלה. דכתיב אשר לא עלה עליה בהעלאה בעלמא:
ובעגלה. עגלה ערופה אינה נפסלת בהעלאת עול:
עד שתמשוך בו. דכתיב בעגלה (דברים כ''א:ג') אשר לא משכה בעול. (לישנא אחרינא עודה עץ שטווין בו שקין):
מָר סָבַר חָיְישִׁינַן, וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, מִשּׁוּם נִיחָא פּוּרְתָּא לָא מַפְסֵיד טוּבָא.
Traduction
The Gemara elaborates: One Sage, Rabbi Eliezer, holds: A red heifer purchased from a gentile cannot be used for purification because we are concerned that it might have been used for labor, and one Sage, the Rabbis, holds: We are not concerned that the gentile used it for labor. Accordingly, the disagreement in that mishna does not relate to a concern with regard to bestiality. The Gemara responds: No; it cannot enter your mind that Rabbi Eliezer prohibits purchasing a red heifer from a gentile due to the concern that he might have placed sacks upon it, as due to the slight convenience of placing a bundle of sacks upon the heifer, the gentile will not forfeit the potential to earn a great deal of money which he can obtain by selling the heifer.
Rachi non traduit
לא ס''ד. דטעמא דר''א משום עודה:
הָכִי נָמֵי לֵימָא: מִשּׁוּם הֲנָאָה פּוּרְתָּא לָא מַפְסֵיד טוּבָא! הָתָם, יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ.
Traduction
The Gemara counters: So too, let us say: Due to the slight pleasure of engaging in bestiality with an animal, a gentile will not forfeit a great deal of money which he can otherwise obtain by selling the heifer. The Gemara responds: There, with regard to bestiality, his inclination overcomes him, and he is apt to engage in bestiality with the heifer despite the fact that he knows it is to his disadvantage to do so.
Rachi non traduit
דמשום הנאה פורתא. להקל מעליו משוי מעט:
לא מפסיד טובא. דמים יקרים של פרה אדומה אלא ודאי טעמא משום רביעה הוא:
Tossefoth non traduit
התם יצרו תקפו. תימה לעיל דאמר רב עובד כוכבים חס על בהמתו ורבי פדת נמי אית ליה ההוא שנוייא כדפרי' נימא יצרו תקפו מכ''ש דפרה דדמיה יקרים י''ל שאני הכא כיון דדמיה יקרים עומדת למכור לישראל וכיון שהוא ודאי מוכר הפרה וסבור הוא להעלים ואינו חושש כיון שיצרו תקפו:
וְדִלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא חָיְישִׁינַן לִרְבִיעָה, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כִּדְתָנֵי שֵׁילָא, דְּתָנֵי שֵׁילָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ'' — בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ, וְאֵין הַגּוֹיִם יִקְחוּ.
Traduction
The Gemara suggests: And perhaps everyone agrees that we are not concerned that a person might have engaged in bestiality with the animal, and here, this is the reason of Rabbi Eliezer, in accordance with that which Sheila taught, as Sheila taught in a baraita: What is the reason of Rabbi Eliezer? The verse states: ''Speak unto the children of Israel that they take to you a red heifer'' (Numbers 19:2). This teaches that the children of Israel take the red heifer, but gentiles do not take the red heifer.
Rachi non traduit
יקחו. ימכרו קרי ביה ויקיחו:
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְתָנֵי שֵׁילָא, בִּשְׁלָמָא פָּרָה — כְּתִיב בָּהּ ''קִיחָה'', אֶלָּא כּוּלְּהוּ קָרְבָּנוֹת — קִיחָה כְּתִיב בְּהוּ? וְדִלְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
The Gemara answers: It should not enter your mind to say so, as the latter clause of that same baraita teaches: And similarly, Rabbi Eliezer would disqualify an animal purchased from a gentile in the case of all offerings. The Gemara elaborates: And if it should enter your mind that Rabbi Eliezer’s reason is in accordance with that which Sheila taught, granted, in the case of the red heifer a term of taking is written, but is a term of taking written with regard to all other offerings? Since a term of taking does not appear in the context of other offerings, this cannot be Rabbi Eliezer’s reasoning. The Gemara suggests: And perhaps the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source